כשהדרך מתמשכת

כשהדרך מתמשכת

כשהדרך מתמשכת מיכל ליבידינסקי | אוקטובר 2020 כבר תקופה ארוכה שאני רצה ורצה, ממשימה למשימה, זאת נגמרת ואחרת מתחילה. לפעמים זה מרגיש כאילו אני על הליכון בחדר כושר, שמכוון על מהירות – אני רצה ורצה ורצה ורצה ולא מתקדמת לשום מקום. הבוקר תוך כדי ריצה כזאת, כשאני אורזת...
הכי אני אוהבת את הזמן אחרי שעושים אהבה

הכי אני אוהבת את הזמן אחרי שעושים אהבה

הכי אני אוהבת את הזמן אחרי שעושים אהבה מיכל ליבידינסקי | ספטמבר 2020 פתאום הכול נינוח. אנחנו מסתובבים בבית מחייכים זה לזו לזה, מוציאים לפועל את שגרת יומנו בקלילות, פורשים לעניינינו בלי להרגיש אשמה, רואים יחד סרט בערב בלי התחושה המעצבנת שבעצם אנחנו אמורים לעשות משהו...